הטנסיומטר בנוי משלושה חלקים: 

א. צינור פלסטי ממולא במים, שקצהו העליון שקוף, 

ב. חרס נקבובי בצורת חרוט, בקצה התחתון של הצינור. 

ג. מד ואקום המותקן בחלק העליון של הצינור. מד הואקום המכאני הוא בצורת שעון עם מחוג, בתצורה הסטנדרטית הוא מראה 0 -100 ס"ב. 

המכשיר מוחדר לקרקע באזור הנמדד, כך שהחרס יבוא במגע הדוק עם חלקיקי הקרקע וייוצר רצף מים בין תמיסת הקרקע לגוף המכשיר. ככל שכמות המים תפחת, מתח המים יעלה .    

א. בחירת מקום ההתקנה: חשוב לבחור צמח/שורת צמחים המייצגים נאמנה את מרבית השטח והינם במצב תקין ועם עלווה מלאה. המיקום על יד הצמח צריך להיות בבית השורשים הפעיל אך לא ממש מתחת לטפטפת או לממטרה. בטפטוף מקובל לבחור נקודה לאורך השלוחה במרחק 5-15 ס"מ מהטפטפת. 

ב. עומק המדידה: תלוי בהכרת אופי הצמח והקרקע המקומית. על פי רוב נשאף להתקין טנסיומטרים ב 2 עומקים, בירקות ופרחים וב 3 עומקים בעצים, וזאת במטרה ללמוד את תנועת המים בקרקע ולהגיב בהתאם. מקובל לחשוב שהטנסיומטר העליון משמש לקביעת עיתוי ההשקיה והתחתון עוזר יותר בקביעת כמות ההשקיה.

ג. לאחר בחירת המיקום יש לקדוח קדח בקרקע בקוטר של כ "3/4 (כ 20 מ"מ) לעומק הרצוי, בתוספת כ 5-6 ס"מ. 

ד. לפני החדרת המכשיר יש לשפוך מעט מים עם עפר תחוח לקדח בכדי שבתחתית תיווצר עיסת בוץ שלתוכה נחדיר את החרס. באופן זה נבטיח מגע טוב של החרס עם הקרקע. 

ה. יש להחדיר את הטנסיומטר בעדינות לעומק הרצוי כך שמדבקת הגובה תהיה בפני הקרקע. חשוב: אין להחדיר את הטנסיומטר בקרקע בכוח, או לטלטל אותו לצדדים, מחשש לשבירת החרס. ניתן לבצע החדרה ישירה ללא קידוח רק בקרקע רטובה ורכה ולעומקים הקטנים בלבד.

ו. יש למלא היטב את החלל שבין הטנסיומטר לקדח באדמה תחוחה. להשתדל להשאיר מינימום של חללי אויר בסביבת המכשיר.. 

לאחר השקיה או גשם הערכים יהיו נמוכים , כ 0-5 ס"ב, וככל שתגבר צריכת המים יעלה מתח המים. בקרקע קלה העליה מהירה יותר מאשר בכבדה. מקובל לקבוע ערך סף שמעליו משקים, הנ"ל בהתאם להמלצות ונהלים מקובלים בכל גידול ובכל קרקע. אפשר ורצוי לערוך מעקב רציף ולהתאים את משטר ההשקיה (עיתוי וכמות) בהתאם להתנהגות המים לאורך זמן. ככלל, הטנסיומטר הוא כלי עזר אינפורמטיבי, כאשר קבלת ההחלטות בידי המגדל 

חשוב: בטנסיומטר מכאני רצוי לבדוק קריאה מדי יום, באותן שעות לערך.

 יש להקפיד על כך שהמכשיר יהיה אטום ומלא במים. אם במהלך הזמן מצטבר אויר בחלק העליון, יש להוסיף מים כאשר פני המים מגיעים לכדי 2/3 מגובה החלונית השקופה. אם המים בורחים בקצב מהיר מדי (כל כמה ימים או פחות) יש לבדוק את תקינות האטמים שעל יד הברגת החרס ובחיבור מד הוואקום. ניתן להשיג אטמים מתאימים בחברה. בקרקעות עם הרבה טיט ייתכן והחרס ייסתם בהדרגה. ניתן להוציאו ולשטוף מדי שנה –שנתיים. לעיתים יהיה צורך להחליף לחרס חדש.